8 סיבות לכאבי בטן של ילדים והדרכים לטפל בהם.
כאבי בטן הם אחת הסיבות השכיחות לביקור אצל רופא הילדים. פעמים רבות הסיבה להופעתם אינה ידועה, אך ישנם גם לא מעט מצבים בהם הסיבה להופעת הכאב ברורה וניתנת למניעה. ד"ר גלי שטופמן, מנהלת אגף הרפואה במכבי טבעי, רופאה ומטפלת ברפואה סינית בילדים, מציגה את הסיבות הנפוצות ביותר לכאבי בטן בילדים, ומסבירה על דרכי הטיפול בהם.
- גזים
כאבי בטן בשל הצטברות גזים במערכת העיכול הינם תופעה שכיחה אצל ילדים בכל הגילאים. בתהליך פירוק המזון הגזים נוצרים באופן טבעי, אולם כשהגזים נלכדים במעיים הם עלולים לגרום לתחושת נפיחות ולכאבי בטן.
למה נוצרים גזים במערכת העיכול? ממגוון סיבות. זה יכול להיות כתוצאה משתייה של משקאות מוגזים, מבליעת אוויר בזמן דיבור או עקב לעיסת מסטיק. ישנם גם מזונות שגורמים לגזים כמו קטניות וחלק מהירקות. לפעמים מקור הסיבה בטפילי מעיים או מחלות כמו צליאק, אי סבילות ללקטוז ועוד.
מה עושים?
אצל תינוקות:
- עסו את הבטן בתנועות סיבוביות עם כיוון השעון. ניתן להשתמש בשמן שקדים, זרעי ענבים או שמן שומשום חמים. בתינוקות מעל גיל 6 חודשים ניתן להוסיף לשמן טיפה בודדת של שמן אתרי לבנדר להרגעה. בילדים מעל גיל שנתיים ניתן להשתמש בשמן הל, שהוא יעיל כנגד גזים ובעיות עיכול.
אצל ילדים:
- התחילו עם שינוי תזונתי. הגבילו את צריכת המשקאות המוגזים בבית לאירועים חגיגיים בלבד (אפשר ומומלץ לוותר עליהם), הפחיתו בהדרגה מזונות שגורמים לנפיחות ולגזים כמו ממתקים, שעועית, מוצרי חלב, סויה, שעועית, אפונה, עדשים, סלרי, חיטה, בננות, כרוב וכרובית, תירס ואבטיח.
- הנחו את הילדים ללעוס היטב את האוכל ולשתות לאט.
- במקרה הצורך ניתן להיעזר בייעוץ תזונתי או נטורופתי.
- אכילת יתר
אכילת יתר גורמת לעומס ניכר על מערכת העיכול, העדינה בילדים. עומס היתר גורם לתקיעות מזון, כאבי בטן, נפיחות וגזים ולעיתים גם עצירות או יציאות ירוקות עם ריח חריף.
מה עושים?
מנסים לברר מה הסיבה לאכילה המופרזת: האם היה אירוע חריג? האם מתוך שעמום או תסכול? בהתאם לסיבה, מנסים למצוא את הפתרון. למשל, אם הילדים יושבים כל היום מול הטלוויזיה וזוללים, מומלץ לעודד איתם לצאת לבילוי בגן השעשועים, הליכה משותפת בפארק, או כל משימה שתגרום להם להזיז את הגוף.
גישה מניעתית:
למדו את הילדים כבר מגיל צעיר אכילה מודעת, לעיסה איטית וארוחות מסודרות ומידתיות. כבר מגיל צעיר חשוב לסייע לילד להרגיש מתי הוא שבע ולהימנע מ׳לדחוף׳ אוכל נוסף או להתעקש שיסיים את המנה בצלחת. בין הארוחות, גם במסיבות ימי הולדת, להגביל צריכת חטיפים (אפשר למשל, לתת להם כוס ולסכם שכל מה שנכנס לתוך הכוס, בפעם אחת, הם יכולים לאכול).
הדרך הטובה ביותר לפיתוח הרגלי אכילה בריאים היא להקפיד ולזכור שתפקידנו כמבוגרים לשים על השולחן מזון בריא ולתת לילד לבחור מה לוקח מתוכו וכמה. בילדים האוכלים כמויות גדולות, כדאי לסדר את המזון על הצלחת ולא במרכז השולחן.
- עצירות
עצירות ממושכת, פחות משלוש יציאות בשבוע, עלולה לגרום לכאבי בטן בילדים. מלבד אי נוחות בבטן, עלולים להופיע תסמינים נוספים כמו נפיחות בטנית, צואה קשה ויבשה וכאב בטן שמופיע לסירוגין ליד הטבור או בצד השמאלי התחתון של הבטן.
מה עושים?
- עודדו את הילדים לצרוך יותר מזונות עשירים בסיבים כמו ירקות, פירות, לחם מלא. כדי לעודד אותם לאכול אפשר למשל להגיש להם את הירקות בצורות (גמבה היא ענן, מלפפון הופך לגלגלי מכונית או פשוט "שמש" של ירקות בצלחת גדולה), או להכין להם מגש עם פירות חתוכים כארוחת ביניים.
- מעבר לכך אין כמו דוגמא אישית. אחת הדרכים הטובות ביותר לעודד ילד לצרוך פירות וירקות היא דוגמה אישית, ישיבה לצד הילד בשולחן ואכילה של אותם מזונות. עם הזמן ולאחר צפייה במבוגר, ינסה גם הילד לטעום את הירק או הפרי. חשוב! הימנעו מללחוץ על הילד לאכול ירקות ואל תבטיחו קינוח אם יסיים את הירקות, כי אז הקינוח הוא הפרס והירקות הם "העונש".
- אפשר לעודד ילדים לשתות על ידי רכישת בקבוק מים צבעוני, בבחירת הילד ועידוד לשתייה ממנו, בהתאם לגיל הילד. רק שימו לב הכל במידה – שתיית כוס מים כל שעה זה הרבה יותר מידי לילד.
- מחליפים את החטיף היומי בממתק בריא ועשיר סיבים כמו כדור שוקולד מתמרים וקקאו או פירות יבשים, עדיף אורגניים.
אם העצירות נמשכת מעבר ליומיים-שלושה, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל. בהמלצת הרופא ניתן להוסיף תרופות מרככות צואה. במקרים בהם נראה כי הילד מתאפק מללכת לשירותים באופן קבוע, יש להיעזר בהדרכה מתאימה.
לאחר בירור רפואי, ניתן להיעזר בשיטות מתוך הרפואה המשלימה כמו: טוינה לילדים, דיקור סיני, פרחי באך ונטורופתיה.
- חרדה
אצל חלק מהילדים מצבי לחץ (למשל לפני בחינה) עשויים לגרום להתכווצויות במעיים, לכאבי בטן ואפילו ליציאות רכות או שלשולים.
מה עושים?
- נסו לברר עם הילדים מה מטריד אותם. אולי מבחן או בדיקה שעליהם לעבור? נסו להרגיע אותם באמצעות שיחה, תרגילי נשימה והסחת דעת. שיטה מצוינת היא דמיון מודרך לילדים.
- ומה עוד? אפשר להציע להם חליטות תה מרגיעות כמו תה מליסה, תה קמומיל, פסיפלורה, ורבנה רפואית (לואיזה).
להכנת חליטה: הוסיפו לכוס מים רותחים כף עד שתיים מעלי הצמח, השרו למשך 10 דקות, סננו והציעו להם חם או קר. ניתן להמתיק במעט דבש.
- ניתן להיעזר בשיטות טיפול מתוך הרפואה המשלימה כמו – רפלקסולוגיה, טווינא לילדים, הומאופתיה, פרחי באך או ביופידבק.
- הרעלת מזון
הרעלת מזון (קלקול קיבה) נגרמת לרוב מחיידקים כמו סלמונלה, שיגלה, אי. קולי וקמפילובקטר, שבתנאים מסויימים (כמו חום), הם מתרבים בקצב מהיר בתוך המזון. לאחר אכילת המזון עלולים להופיע כאבי בטן עוויתיים, שלשולים מימיים, בחילות, הקאות, לעיתים גם צמרמורות, חום ועייפות. הרעלת מזון בניגוד למחלה זיהומית של דרכי העיכול אינה תופעה מדבקת.
זיהומים של דרכי העיכול נגרמים ע״י חיידקים, וירוסים או טפילים ומדבקים בדרך כלל דרך זיהום של מזון, אי הקפדה על שטיפת ידיים לאחר השירותים ולעיתים גם דרך מגע במשטחים. ההדבקה נפוצה בעיקר בגנים ובמוסדות הלימוד.
מה עושים?
לרוב, התופעות יחלפו מעצמן תוך כ-48 שעות. אבל רצוי לנקוט בגישה מניעתית:
- אם אתם אוכלים בחוץ, הקפידו לבחור מקומות נקיים שתחלופת הסועדים בה גבוהה. בחנו את האוכל לפני האכילה. אם המראה או הריח לא נראים טוב עדיף לוותר.
- הימנעו מלצייד את הילדים עם סנדוויצ'ים לצהריים שמכילים ממרחים מביצים (כמו מיונז), טונה, בשרים מעושנים או פסטרמה.
- הדריכו אותם לשטוף היטב ידיים לפני אכילה ולנקות את משטח האכלה.
- חשוב לעקוב אחר ילדים שלקו בהרעלת קיבה או זיהום של דרכי העיכול ולדאוג שיצרכו נוזלים (בעיקר מים ומרק צח), כדי להימנע מהתייבשות. ניתן להמתיק את המים במולסה העשירה במלחים או במשקה עשיר במלחים, שניתן לרכוש בבית המרקחת.
- כדאי לדעת כי דיקור סיני עשוי לסייע לקיצור משך המחלה וזירוז תהליך ההתאוששות.
אם המחלה אינה חולפת תוך 24 שעות או אם השלשול מכיל סימנים לדם או ריר, יש לפנות לרופא הילדים.
בכל חשד להתייבשות, חיתולים יבשים, מיעוט מתן שתן, חולשה של הילד או היעדר דמעות – יש לפנות מיידית לקבלת עזרה רפואית.
- צליאק
צליאק הוא מצב שבו הגוף אינו מסוגל לעכל גלוטן, חלבון המצוי בעיקר במוצרי מזון המכילים קמח חיטה, שעורה או שיפון ומייצר כנגדו נוגדנים. צריכה של גלוטן, של ילד החולה בצליאק, תגרום לתגובה דלקתית ברירית המעי ותפגע בספיגת המזון, דבר שעלול להתבטא בכאבי בטן, הפרעה לגדילה ואנמיה.
מה עושים?
הטיפול בצליאק הוא מניעתי וכולל התרחקות משורה של מזונות המכילים גלוטן. אבחון המחלה נעשה על ידי גסטרואנטרולוג, המתמחה במערכת העיכול. לפני הפגישה עם הרופא, רצוי להימנע משינוי תזונתי, כדי שלא להפריע לאבחון.
לצורך האבחון, הרופא עשוי להפנות אתכם לבדיקות דם (זיהוי רמות גבוהות מהנורמה של נוגדנים האופיינים לצליאק) ואנדוסקופיה לנטילת דגימה מהמעי.
בהתאם לממצאים, תופנו לדיאטנית, לצורך הדרכה ולבניית תפריט, שאינו מכיל מזונות עם גלוטן (כמו עוגות, פיצות, קרוטונים, רטבים, פסטה ועוד). כשבועיים לאחר מכן ועם יישום ההמלצות, הילדים החולים במחלת צליאק, עשויים לחוש הטבה במצבם.
- אי סבילות ללקטוז
לקטוז הוא סוג של סוכר, המצוי בחלב ובמוצריו, כמו גבינה וגלידה. בדרך כלל, הגוף מייצר אנזים בשם לקטאז, שתפקידו לפרק את הלקטוז, לגלוקוז ולגלקטוז – סוכרים הנספגים בקלות רבה יותר. חלק מהילדים, וגם המבוגרים, לא מייצרים מספיק לקטאז לפירוק הלקטוז כך שהוא ממשיך ונודד במורד מערכת העיכול, לעבר המעיים, שם גורם לספיחת נוזלים לתוך חלל המעי. חיידקים המצויים במעיים מפרקים את הלקטוז, ותהליך התסיסה הזה מייצר גזים המצטרפים לנוזלים העודפים. כתוצאה מכל זאת, כחצי שעה עד שעתיים לאחר אכילת מוצרי חלב, יפתח הילד כאבי בטן, נפיחות בטנית ושלשולים.
מה עושים?
- אם קיים חשד לאי סבילות ללקטוז, פנו לרופא המטפל. הוא יפנה אתכם לאבחון. אפשרות אחת, באמצעות דיאטת אלימינציה: מסירים בהדרגה מאכלים שמכילים לקטוז (כמו חלב פרה, גבינות רכות, חמאה, רטבים), כדי לראות אם חל שיפור בתסמינים.
- אפשרות נוספת: בדיקת מימן בנשיפה, שבה מודדים את כמות גז המימן בנשימה של הילדים (לבעלי אי סבילות ללקטוז יופיעו רמות גבוהות של מימן).
- בבתי מרקחת וברשתות הפארם ניתן להשיג 'לקטזין', המכיל את האנזים החסר. רצוי להיוועץ עם הרופא המטפל, באשר להתאמתו לילדים.
- ניתן לצרוך מוצרי חלב דלי לקטוז כמו יוגורט, גבינות קשה או לחילופין לצרוך מוצרי חלב ללא לקטוז.
- נצלו את ההזדמנות ללמד את הילדים לקרוא תווית המזון, להרחיק מעצמם מוצרים המכילים לקטוז.
- מרבית הילדים והמבוגרים הסובלים מרגישות ללקטוז מייצרים מעט מהאנזים ולכן יכולים לעכל כמויות קטנות של מוצרי חלב.
- מחלות מעי דלקתיות
כאבי בטן על רקע מחלות מעי דלקתיות הם ממושכים ואופייניים יותר בגיל ההתבגרות. קבוצה זו כוללות מחלות כמו קרוהן וקוליטיס כיבית.
מלבד כאבי בטן, יכולים להופיע גם שלשולים דמיים, תחושה של אי התרוקנות, חולשה ועייפות, ירידה בתיאבון ובמשקל.
מה עושים?
חשוב להגיע לרופא לצורך אבחון. הוא יפנה אתכם לבדיקת מעבדה. אם תוצאות הבדיקה מורות על אנמיה, חוסר ברזל או מדדי דלקת מוגברים, חשוב לפנות לרופא גסטרואנטרולוג, להמשך בירור.
- הטיפול במחלות אלו מותאם לסוג המחלה ולחומרתה, כשהמטרה היא ליצור הפוגה לאורך זמן.
בדרך כלל הטיפול התרופתי כולל תרופות נוגדות דלקת, המיועדות לזמן שבו יש התלקחות של המחלה; תרופות סטרואידליות; תרופות ביולוגיות וטיפול תזונתי באמצעות פורמולה נוזלית למשך שישה עד שמונה שבועות.
מתי חשוב לפנות לרופא? שימו לב למאפיינים הבאים:
משך התסמינים:
אם כאב הבטן הוא ממושך, חמור או פוגע בתפקוד של הילד, רצוי לפנות לבירור אצל רופא. גם כאבי בטן המעירים את הילד משנתו מצריכים בירור רפואי.
אם השלשולים מרובים, נמשכים מעבר ל-24 ש׳ או מכילים סימני דם או ריר יש לפנות לרופא.
מצב הילד:
אם בנוסף לכאבי הבטן, הילד נראה חיוור, מזיע, ישנוני או אדיש, אם מפתח חום גבוה או סימני התייבשות, אם הוא מסרב לשחק, לשתות או לאכול. כמו כן, אם מופיעה פריחה בזמן כאבי בטן, יש לפנות מיידית לרופא.
המידע המקצועי בכתבה באדיבות: ד״ר גלי שטופמן - מנהלת אגף הרפואה במכבי טבעי, רופאה ומטפלת ברפואה סינית לילדים ומנהלת את מרכז לטיפול משלים במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי.