לא פעם נרקמים קשרים מיוחדים בין מטופלים למתאמות השירות של מכבי טבעי, שמקבלות את פניהם ודואגות להם לאורך שבועות וחודשים. פעמים אחרות, הן מוצאות דרכים יצירתיות ונוגעות ללב לעזור איפה שרק אפשר. שוחחנו עם שלוש מתאמות שלנו על הסיפוק שבנתינה ועל המטופלים שהן לא ישכחו.
"יש כאלה שצריכים אותנו קצת יותר"
ג'קי רוחם, מתאמת שירות במרפאת ראשון לציון, מציינת 9 שנים לעבודתה במכבי טבעי ולא יכולה לשכוח את המיקריות שהובילה אותה לארגון. בעיסוק הקודם שלה כגננת ואחראית תינוקייה היא פגשה את טליה, מנהלת במכבי טבעי, שבנה טופל אצל ג'קי בתינוקיה.
"טליה מאוד רצתה שאבוא לעבוד כמתאמת. בזמנו לא ידעתי לכתוב מספיק טוב בעברית, כי זו לא שפת האם שלי וחשבתי שאין סיכוי שאצליח להשתלב בתפקיד כזה" היא מספרת, "אבל טליה הבטיחה שתלמד אותי. היא אמרה 'תבואי, כי אני רוצה את המהות שלך'. אחרי שעברתי ראיון ואת המיונים הנדרשים, היא עזרה לי ללמוד את הדברים הטכניים ומשם הצלחתי להתקדם בכוחות עצמי. היא נתנה בי אמון מלא ואני מוקירה לה תודה".
הדרך שבה ג'קי עוזרת למטופלים ייחודית ומרגשת. מזה שנים היא נעזרת במחברת מיוחדת, 'מחברת חסדים' היא מכנה אותה, עם פרטי מטופלים שצריכים עזרה מיוחדת. "כולם צריכים אותנו, אבל יש מטופלים שהם חולים אונקולוגיים, חולים שסובלים מדיכאון. הם צריכים אותנו קצת יותר", היא מסבירה.
המחברת של ג'קי נמצאת תמיד בזמינות מידית כדי שתוכל ליצור קשר עם אותם מטופלים ולעדכן אותם מיד אם התפנה תור. היא מספרת על מטופלת עם שני ילדים בעלי צרכים מיוחדים, שעבורה עצם היציאה מהבית לרפלקסולוגיה היא עולם ומלואו, דחיפה נפשית ורגשית שהיא ממש בעדיפות עליונה. "חשוב לי שהיא תדע ותרגיש שעושים בשבילה הכל".
וכמו שג'קי לוקחת את העבודה הביתה במחברת, כך היא גם מביאה את עצמה למרפאה מדי יום, עם ראש פתוח ולב רחב. "אני ממכסיקו במקור, ובדרום אמריקה אוהבים לצחוק, אין מחסומים. כל מטופל שנכנס יודע שהוא יצחק וישמע בדיחה. אני אוהבת להתעניין באנשים, לשמוע במה הם עובדים, לפתח איתם קשר". ג'קי מסבירה שבשבילה מטופל הוא לא רק 'לקוח'. יש שם משהו עמוק יותר. היא מספרת על אנשים שרגילים לדבר איתה ואפילו דואגים כשהיא לא מגיעה לעבודה. "זה מתחבר לאופי של המרפאה, שהיא מקום חיובי שבו כולם עוזרים בו לכולם, בלי אינטריגות ובלי קנאה".
"רציתי לדעת בסוף היום שעזרתי למישהו"
הדרך של איריס גלעדי למרפאת באר יעקב החלה לפני חמש שנים בפציעה כואבת בברך, שהביאה אותה לשלב טיפולי רפלקסולוגיה בשיקום שלה. "העובדה שאפשר לטפל בברך דרך כף הרגל, משכה אותי והתחלתי טיפולים אצל שולמית, מטפלת ותיקה. השיפור היה מדהים, היחס היה יוצא מגדר הרגיל עם איכפתיות וגמישות שלא הכרתי. לא חשבתי שאקח חלק במקום הנהדר הזה, אבל יום אחד ראיתי מודעה שמחפשים מתאמות שירות וכך מצאתי את עצמי בצד השני של שולחן הקבלה".
איריס מספרת שתמיד היה בה צד טיפולי ורצון עז להיות שם עבור האחר. במילים שלה, "רציתי לדעת בסוף היום שעזרתי למישהו", ואכן מדי יום יש לה הזדמנות לעשות בדיוק את זה. "אנחנו הפנים הראשונות שרואים. ואם בחוויה הראשונית של מטופל הצוות מחויך, קשוב ואיכפתי, רוב העבודה נעשית וההמשך זה הטיפול".
במהלך עבודתה, איריס זוכרת במיוחד מקרה שממחיש עד כמה רגישות ומחויבות של מתאמת שירות, יכולים להשפיע על חיים של מטופל. "היה מטופל שהתקשר וביקש שאקדיש לו כמה דקות מזמני. הוא נשמע מאוד חרד ואמר שהוא מתעניין בטיפול אבל פוחד ממגע, חושש להגיע ולפתוח את הלב בגלל קושי רגשי ובכלל, לא יודע אם הוא במקום הנכון".
איריס שוחחה עם הפונה ברגישות וסבלנות מבלי להיכנס לפרטי המקרה, והצליחה לקבוע לו תור לייעוץ. "הרגשתי שהוא בוטח בי והבטחתי שאהיה במרפאה ביום שקבעתי לו ייעוץ. ביום הייעוץ הבחנתי באדם מבוגר שיושב בשקט בצד וממתין. פניתי אליו, הצגתי את עצמי ושאלתי אותו לשמו (שכבר הכרתי מהשיחה עמו). זה אכן היה אותו פונה עדין שלא ניגש אלי מכיוון שלא לא רצה להפריע".
המטופל, שחווה קשיים רגשיים וגופניים, עבר אבחון רופא וקיבל המלצה לדיקור, טווינה וביופידבק שהוא במהותו טיפול רגשי. במהלך אותה שנה הוא הגיע לכ-20 טיפולים ששינו את חייו. בדיעבד איריס גילתה שהטיפולים הללו היו משאלה שלו במשך שנים, והיא זו שהצליחה ברגישות רבה, לגרום לו להגשים אותה. "מאותו יום הוא לא מפסיק לדבר על כמה שהצלתי אותו ואת הנפש שלו. הוא כתב מכתבים ומספר עליי לכל מי שהוא פוגש, לצוות ההנהלה שלנו ולמטפלים. זה ממלא את הלב".
"במקרים של הצלחה אני מרגישה שאני שותפה לתקווה שלהם"
הדיל איברהים, סטודנטית בת 25 לניהול משאבי אנוש, עובדת כמתאמת שירות במרפאת מכבי טבעי בירושלים. כשהיא נזכרת בימיה הראשונים בתפקיד, היא מספרת שטווינה, רפלקסולוגיה, כירופרקטיקה ודיקור נשמעו לה כמו שפה זרה. "בתחילת הדרך", היא נזכרת, "לא ידעתי דבר על רפואה משלימה ולא הבנתי באמת מה זה, פשוט מכיוון שלא נחשפתי לסוג רפואה כזה".
אחרי חפיפה וליווי צמוד בכניסה לתפקיד, הדיל התנסתה בעצמה בכמה טיפולים וככל שראתה עוד ועוד סיפורי הצלחה, גם הסקרנות שלה לתחום גברה. "אני לומדת המון", היא אומרת. "תמיד אפשר לשאול את המטפלים שאלות לגבי העבודה שלהם, מה שמאוד עוזר בעבודה שלי. אני שומעת מהם הסבר לגבי מה שמתרחש בחדר הטיפולים בתחומי טיפול שונים: מה עושה כל צמח בנטורופתיה, אילו סוגי דיקור מתאימים לאילו חולים, ועוד ועוד. אחת המטפלות לימדה אותי איך להקל על כאבי הגב שלי והיום כשאני מכירה את התחום לעומק, אני יכולה לחשוף אנשים סביבי לאפשרויות השונות של טיפולים ולעשות להם טוב".
את הצוות במרפאה הדיל מתארת כמשפחה. "זו סביבה תומכת וכיפית, גם אם לפעמים יש עומס, יש אווירה שמותר לשאול שאלות ולהמשיך ללמוד, וכולם מכבדים אחד את השני".
כמו כל מתאמת, הדיל נתקלת בעשרות מטופלים ביום, אבל סיפור אחד יוצא דופן זכור לה במיוחד. "הגיע למרפאה שלנו בחור צעיר על כיסא גלגלים בעקבות תאונה", היא מספרת. "הוא הגיע עם כאבים חזקים ומוגבלות של תנועה ברגליים, ובמהלך סידרה של טיפולי טווינה ואוסתיאופתיה, מצבו השתפר לאט לאט עד מצב שבו הצליח אפילו לעמוד. זה באמת שיפור נדיר שלא רואים כל יום וברור שיש למטופל עוד דרך ארוכה, אבל כשאני רואה מקרים כאלה אני מרגישה שגם לי יש חלק בעזרה למטופלים ובתקווה שלהם שיהיה יותר טוב".