המילה שיאצו מקורה בשפה היפנית והיא מורכבת משתי מילים: SHI = אצבע ו-ATSU = לחץ.
זוהי שיטת טיפול שפותחה בתחילת המאה ה-20, כוואריאציה יפנית לשיטת טיפול עתיקת יומין שפותחה בסין לפני למעלה מ-4,000 שנה ושמה טווינא.
שיטות טווינא ושיאצו הן חלק מהרפואה הסינית המסורתית. בספרות המקצועית לעתים מכונה השיאצו גם אקופרסורה.
שיאצו היא שיטת טיפול בהפעלת לחץ על נקודות מוגדרות בגוף (נקודות על מרידיאנים) מתוך מטרה להקל תסמינים שלוקה בהם המטופל ולמנוע מחלות נוספות בעתיד.
יש למעלה מ-360 נקודות לחיצה לאורך גופנו. הנקודות ממוקמות לאורך 14 מרידיאנים (מסלולי אנרגיה בלתי נראים) המקושרים ביניהם ויוצרים רשת ענפה הפזורה בכל חלקי הגוף.
תפקידם של מסלולי האנרגיה להזרים דם וצ'י (Qi), לקשר בין איברי הגוף ולאזן בין החלקים הפנימיים לחיצוניים של הגוף.
אף שמסלולי האנרגיה / המרידיאנים קשורים לאיבר ספציפי (מרידיאן הכבד מטפל בכבד), כל מרידיאן מטפל גם בבעיות מקומיות שלאורכו, לדוגמה מרידיאן הכליות (KID) העובר ברגל מטפל גם בבעיות של הכליות עצמן אבל גם בבעיות ברכיים, ירכיים, כאבי גב תחתון, אוסטיאופורוזיס, צפצופים באוזניים ונשירת שיער. |