רבים באוכלוסייה הנחשפים למצבי מתח וחרדה עלולים ללקות בשל חשיפה זו בחוסר תיאבון, בחילות, הקאות או שלשולים כרוניים. תסמינים אלו יכולים לגרום לאדם המתוח והחרד ממילא, להתייבשות ולאיבוד מזורז של רכיבים חיוניים דרך ההפרשות, או לחולשה ופגיעה במערכת החיסון וביכולת להתמודד (גם עם המתח) בגלל ספיגה לקויה של המזון והרכיבים החיוניים.
בתקופות לחץ חשוב לספק לגוף את צורכי התזונה הייחודיים שלו ויותר, על מנת למנוע הידרדרות ופגיעה קשה במערכות הגוף ובתפקודן. בתקופות של מתח גופנו נהיה חלש ורגיש באופן קיצוני. חולשה ורגישות אלו ייהפכו לבעיה רפואית קשה אם לא נשפר ונשדרג באופן דרמטי את תזונתנו בעת החשיפה למתח. אם לא נקפיד על תזונה נכונה בזמן חשיפה למתח, אנו עלולים להיפגע קשות, פגיעה פיזיולוגית ופסיכולוגית.
הליך שיקום פסיכולוגי לאחר טראומה נפשית חייב להיות משולב בשיקום תזונתי ראוי, משום שהקשר בין חוזקו וחוסנו של הגוף (התלויים מאוד בתזונה בזמן המשבר) ובין החוסן הנפשי הוא קשר ישיר והדדי.
במחקרים שנעשו על חיות מעבדה שמזונן הוגבל באופן קיצוני ושנחשפו למתח ממושך, הוכח באופן חד-משמעי שחיות המעבדה שתפריטן הוגבל ובה בעת נחשפו למתח, התפתחו חסרי תזונה ונזקים פיזיולוגיים משמעותיים מאוד, לעומת חיות מעבדה שנחשפו לאותה רמת מתח אך המשיכו לקבל תפריט מאוזן.
במחקר אחר הושוותה ונבדקה יכולת ההשתקמות של שתי קבוצות בעלי חיים שנחשפו בזמן המחקר לרמת מתח שווה, לפרק זמן של כמה ימים ואחר כך החלו תהליך שיקום יחד. קבוצה אחת זכתה לתזונה בריאה ומאוזנת, ואילו לקבוצה השנייה הורידו מהתפריט את רכיבי התזונה החיוניים. אחרי כמה ימים הפסיקו החוקרים את חשיפת החיות למתח והחלו לבדוק את יכולת ההשתקמות של שתי קבוצות הביקורת - האחת ממשיכה לקבל תזונה מוגבלת והשנייה נהנית מתזונה מאוזנת ובריאה.
מתוצאות המחקר הוכח באופן חד-משמעי וברור: הקבוצה שמזונה הוגבל בעת החשיפה למקור המתח ולאחריה הראתה יכולת השתקמות פיזיולוגית אטית הרבה יותר מהקבוצה שנחשפה לאותו מקור מתח אך זכתה לתזונה מאוזנת ובריאה.
החוקרים הסיקו שיש לגוף יכולת מדהימה לשקם את עצמו, בתנאי שהוא מקבל את כל צורכי התזונה החיוניים לו בעת החשיפה למתח וגם בתהליך השיקום.
מאחר שרוב האוכלוסייה החשופה למתח אינו משנה את תזונתו ואת אורח חייו, אני ממליץ לצרוך דרך קבע תוספי תזונה כוויטמינים ומינרלים וחומצות שומן מסוג אומגה 3, באופן יזום ומרוכז, בנטילת כמוסות וקפסולות.
תוספי תזונה מומלצים לנטילה בזמן מתח:
1. ויטמין C כמה פעמים ביום.
2. גרם אחד של חומצות שומן מסוג אומגה 3 (שימו לב: קנו מוצר בריכוז גבוה ונקי מדיוקסינים ורעלים אחרים המצטברים בדגים בשל זיהום מי הים).
3. מולטי-ויטמין המכיל את כל קבוצת ויטמיני B .
4. אבץ פיקולינאט.
5. מגנזיום ציטראט.
צמחי מרפא להקלת מתח:
צמח הוולריאן, הגדל במרכז אירופה ובאיים הבריטיים, נחשב לצמח היעיל ביותר לטיפול במצבי מתח וקושי להירדם. ולריאן משמש בתעשיית התרופות כבסיס עיקרי של כמה תרופות הרגעה על בסיס צמחי.
החומרים הפעילים מצויים בשורשי הצמח ונקראים valerian acid valepotriates. פעילותם זה עם זה סינרגיסטית וכך מושגת השפעה מרגיעה חזקה יותר על מערכת העצבים. חומרים אלה פועלים על אותם אזורים במוח שפועלות בהם רוב תרופות ההרגעה (בנזודיאפינים).
הספרות המקצועית מייחסת לפסיפלורה תכונות מרדימות ויכולת לשכך כאבים ביעילות ללא השפעות לוואי. גם צמח הפסיפלורה משולב בכמה תרופות הרגעה על בסיס טבעי, והחומרים הפעילים שנמצאים בשורש הצמח מכילים אלקלואידים ופלבנואידים.
מליסה רפואית Melissa officinalis lemon baim משויכת לקטגוריית הצמחים משרי הרגעה ונוגדי חרדה. שלא כצמחים אחרים, למליסה השפעה מרגיעה על מערכת העיכול ומערכת הלב וכלי הדם. היא נחשבת לאפשרות מועדפת לטיפול בהפרעות עיכול ולכאבים בחזה בשל מתח או חרדה.
צמח הקאווה מגיע מאיי פולינזיה. החומר הפעיל בצמח נקרא קאווה לקטון. חוקרים שהגיעו לאיים הופתעו לראות את הילידים שותים בטקסים שבטיים משקה מר שהופק מצמח הקאווה. לטענת הילידים שתיית המשקה עושה אותם ידידותיים יותר ושלווים בצורה לא רגילה. שלא כאלכוהול וסמים קלים, צריכת קאווה אינה גורמת לתוקפנות ולא פוגעת בצלילות המחשבה. אחד היתרונות הגדולים של הקאווה הוא שהצמח אינו ממכר ובצריכה ממושכת אין צורך להעלות מינונים. ואילו חלק גדול מתרופות ההרגעה, בצד יכולתן להרגיע הן גורמות לישנוניות - משרות שינה ועשויות למכר.
על הקאווה נערכו לא מעט מחקרים קליניים. במחקרים נמצא שהצמח הגולמי אפקטיבי יותר מהחומר הפעיל המזוקק, משום שיש בצמח השלם חומרים פעילים נוספים, בלתי ידועים, שפועלים באופן סינרגי עם החומר הפעיל, ועוצמת פעילותם יחד חזקה יותר מפעילות החומר המזוקק לבדו (לאחרונה נאסר הקאווה לשיווק בגלל חשש מפגיעה בכבד).
העשרת המזון בתקופות של מתח:
כחלק מהתחזוקה היומית של אנשים לחוצים מומלץ להפסיק לשתות קפה, להפסיק לאכול שוקולד וגבינה צהובה.
רצוי להרבות בשתייה של תה צמחים על בסיס קמומיל ולבנדר, או תמצית תה נענע ופסיפלורה, או מליסה ובבונג. אלה נמצאו כבעלי יכולת לתרום לתחושה טובה של האדם החשוף ללחץ.
ויטמין C נחשב לוויטמין המתח, והוא הראשון להיפגע מחשיפה למתח (חוסר ויטמין C גורם לחולשה, לרגישות ולפגיעה ביכולת ההתמודדות עם מתח). על מנת למנוע חסר בוויטמין C מומלץ לאכול פירות הדר טריים, תפוחי אדמה אפויים, קיווי, עגבניות, כרוב וכרובית.
ויטמין E הוא אחד הראשונים להיפגע בזמני מתח. על מנת למנוע חסר בוויטמין E מומלץ לצרוך שמנים מכבישה קרה כשמן נבט חיטה, לחם מחיטה מלאה, ירק ירוק מבושל כברוקלי, סלט חסה, אגוזים, כבד מהחי ודייסה.
כדי למנוע חסר בוויטמין B, חשוב לאכול בשר רזה, בשר הודו, דגנים מלאים, קטניות, עדשים, אגוזים, נבטים וכבד. כיוון שהמתח שוחק גם את רמת החלבון בגוף, חשוב לאכול ביצים, מוצרי חלב, דגים ובשר.
מחסור עלול להיווצר גם בוויטמין A. לכן חשוב לאכול ירקות כתומים ואדומים, דגים ומזון מקמח מלא.
במחקרים שנעשו על אנשים בעלי נטייה לדיכאון ולמצבי רוח קיצוניים, הוכח שאכילת דגים ממי ים עמוקים כטונה, מקרל וסלמון יכולה לעזור ולתמוך במקרים של בעיות ושינויים במצב הרוח.
אכילת שלוש מנות דג לפחות, בשבוע, משפרת באופן ניכר את יכולת הגוף להתמודד עם מצבים נפשיים, בעיקר על רקע של לחץ, מתח ונטייה לדיכאון.
סיכום:
ניתן לומר שהיכולת שלנו להתמודד עם נזקים של חשיפה ממושכת למתח קשורה גם למה שאנו מכניסים לפה. אכילה מסודרת ונכונה יכולה להפחית מאוד את הסיכון לחלות במחלה קשה הקשורה בחשיפה למתח.