אחד השימושים הרפואיים של הדבש, שנחקר רבות בשנים האחרונות, הוא שימוש חיצוני לחבישת פצעים וכוויות ולטיפול בכיבים. גאזה מרוחה בדבש מספקת לעור סביבה לחה, עוזרת למנוע זיהומים, מסלקת ריחות ומפחיתה דלקות ובצקות. ברפואה העממית משתמשים לעתים גם בקליפות תפוחי אדמה מבושלים לאותה מטרה. במחקר שנבדקה בו יעילות של חבישה בקליפות תפוחי אדמה לעומת חבישה בדבש כטיפול בכוויות, נמצא שהדבש יעיל כפליים מהקליפות במניעת זיהומים ובזירוז ההחלמה של הכווייה. לחולי סרטן, מריחת דבש מהווה טיפול פשוט ויעיל בדלקת של רירית הפה והגרון, שהיא השפעת לוואי של טיפולי הקרנה.
העוקץ שבדבש: דבש טבעי עלול להכיל חיידק שנקרא קלוסטרידיום בוטולינום. חיידק זה עלול לגרום בילדים למחלת הבוטוליזם, המתבטאת בהרעלת מזון חמורה. לכן דבש אינו מומלץ לתינוקות מתחת לגיל שנה.
תרופות חורף:
בדיון על תוצרי כוורת, קשה שלא להזכיר גם את הפרופוליס. פרופוליס הוא חומר דמוי שׂרף שמשמש את הדבורים כ"מלט" לאיטום סדקים בדופנות הכוורת. "תרופות חורף" עממיות למניעת שפעת והצטננות מכילות לעתים קרובות פרופוליס בשילוב תמצית של פרח האכינצאה.
מוצר-מדף כזה נבדק על ילדים בארץ, ונמצא שמספר אפיזודות המחלה ומספר ימי החום של הילדים פחת בכמחצית. אולם יש להביא בחשבון שהדבורים מפיקות את הפרופוליס מאבקני פרחים, ולכן לא מעט ילדים אלרגיים אליו. תוספת פרופוליס לחולי אסתמה שנטלו תרופות הפחיתה את מספר התקפי האסתמה הליליים במחצית ושיפרה את תפקוד הנשימה.