מאמרים

משרדי הבריאות ברחבי העולם מדווחים על שינויים משמעותיים ומדאיגים הקשורים לתפקודי המוח. מתברר שבשנים האחרונות גדל באופן דרמטי מספר מחלות הנפש ומקרי הדיכאון בעולם. באנגליה לדוגמה, בשנים האחרונות גדל מספר ניסיונות ההתאבדות בשיעור כ-50 אחוז - מ-100 אלף בשנות ה-90 המוקדמות, ל-150 אלף בסוף שנות ה-90. מדאיגה יותר העובדה שהעלייה התלולה בשיעור מקרי הדיכאון וניסיונות ההתאבדות חלה דווקא בקרב צעירים מתחת לגיל 50.

מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי ד"ר הרלם ברונדטלנד צוטט באמרו שמספר ניסיונות ההתאבדות הגבוה ביותר היה בעבר באופן מסורתי בקרב גברים מבוגרים, אבל בשנים האחרונות גדל שיעור ניסיונות ההתאבדות בקרב אנשים צעירים, והם נהפכו לקבוצת הסיכון הגדולה ביותר להתאבדות בשליש מהמדינות המתועשות.

דיכאון אינו מחלה של "שרוטים", ולרוב אינו גורם לאשפוז בבתי חולים או בבתי 'משוגעים'. לא מעט אנשים דיכאוניים חיים בקרבנו, בסביבתנו ובתוך הקהילה שאנו חיים בה. נוכח נתונים אלו, רב החשש שדיכאון ייהפך למגפה של שנות ה-2000. בכנס איגוד הפסיכיאטרים האירופי בשנה שעברה הועלו נתונים מדהימים באשר לפופולריות של דיכאון. מסתבר שעד סוף שנת 2010, דיכאון יהיה לאחת מארבע המחלות הנפוצות ביותר בעולם המערבי, בעוד כיום אחד מכל חמישה אנשים ילקה בדיכאון או הוא לוקה בו כעת.

החדשות הטובות הן שדיכאון ניתן לטיפול טוב. אך לפני הכניסה לעבִי הקורה בנוגע לטיפול, חשוב להכיר ולאפיין איך נראה ומה חש אדם הלוקה בדיכאון.

דיכאון היא מחלה הפוגעת בכל מישור בחיינו, ביחסים הבין-אישיים, בביצועינו בעבודה, ביכולת ליהנות ולהתענג, ברמת האנרגיה למלא מטלות יום-יומיות. אחד המאפיינים של דיכאון ההופכים אותו קשה כל כך לאבחון היא העובדה שאין שני מדוכאים שנראית בהם בדיוק אותה תמונה של דיכאון, או אותם תסמינים.

על מנת להקל את האבחון הגדירה האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית דיכאון באופן הזה:

 דיכאון יכול להיות מורכב ומאופיין בשמונה אמות מידה עיקריות:

1.   תיאבון ירוד מלווה בירידה במשקל, או תיאבון מוגבר מלווה בעלייה במשקל.

 2.      נדודי שינה או יתר שינה.

3.      יתר או חוסר פעילות גופנית.

4.      איבוד עניין או הנאה בפעילויות יום-יומיות.

 5.      ירידה בחשק המיני.

 6.      תחושת חוסר ערך או רגשות אשמה.

 7.      יכולת מופחתת לחשוב או להתרכז.

 8.      מחשבות נשנות על מוות או התאבדות.

אם מתמלאים חמישה תסמינים מתוך הרשימה הנ"ל למשך חודש אחד לפחות, הרי שאובחן דיכאון. אדם שלוקה בארבעה מהתסמינים קרוב לוודאי שהוא מדוכא או לוקה בדיכי קל.

בחברה כשלנו, הנוטה לשפיטה עצמית מוגזמת, חברה שבה אנו נוטים להאשים את עצמנו בכל דבר רע שקורה, חשוב להבין שדיכאון איננו תולדה של חולשת אישיות, או פשע או תחושת אשמה בגלל מהלך שגוי.

חוסר ההבנה של החולה והסובבים אותו את המנגנון המורכב של הדיכאון גורם לחולים לחוש אשמה, בדידות וחוסר אונים. תחושה זו לרוב גורמת לחולים שלא לספר לחברים או לבני משפחה על היותם דיכאוניים.

דיכאון עשוי לעתים לפרוץ עקב אירוע טרגי במהלך החיים, כמו מוות של בן משפחה או פיטורין ממקום העבודה האהוב, או אפילו בגלל מהלך עסקי שגוי שגרם להפסד כספי ניכר. מעניינת העובדה שאנשים שונים (טיפוסים שונים) מגיבים באופן שונה למאורעות החיים וחווים בצורה שונה את ההתרחשויות במהלך החיים. אופי התמודדות זה עם אירועים טרגיים בחיינו מחזק מאוד את הגישה שאימוץ תבניות חשיבה מסוימות וצורת הסתכלות אופטימית בחיים יכולים מאוד לעזור לנו להתמודד עם קשיי היום-יום ולמנוע כניסה לדיכאון בכל מצב לחץ או בתגובה לאירוע חיצוני הקשור אלינו.

השפעות התזונה על תפקודי התנהגות:

למעט גורמים גנטיים-תורשתיים, דיאטה ותזונה הם הגורמים החשובים ביותר הקובעים את בריאותנו הגופנית והנפשית. חסרים בתזונה האופייניים לישראל בשילוב מתח ואורח חיים לחוץ גורמים לבעיות רבות ובהן דיכאון, חרדה ופעילות מוח ירודה. המוח הוא איבר פעיל ביותר מבחינה מטבולית (חילוף חומרים). במחקרים נראה שמזונות נכונים והנירו-כימיקלים הטבעיים שבהם עשויים לשפר את תפקוד המוח, היכולת השכלית, הריכוז, לנטרל את הלחץ ואף לעכב תהליכי הזדקנות של תאי המוח.

השפעותיו השליליות של אלכוהול על דיכאון:

לאלכוהול יש השפעה מדכאת על המוח. שתיית אלכוהול מגבירה הפרשת הורמונים מבלוטת יותרת הכליה (האדרנל), מפריעה לפעילויות רבות במוח, פוגעת במעגל השינה ומביאה לידי היפוגליקמיה (ירידה ברמת הסוכר בדם). רמת סוכר נמוכה בדם מחמירה תופעות של בעיות נפשיות ורגשיות.

השפעותיו השליליות של עישון על דיכאון:

עישון הוא גורם שלילי ובעל משמעות בדיכאון. הניקוטין שבסיגריות גורם לעלייה בהפרשת הורמונים מבלוטת יותרת הכליה, בייחוד קורטיזון. רמת הקורטיזון היא גורם משמעותי במצבי דיכאון, כי קורטיזון מעורר ומפעיל את האנזים טריפטופאן אוקסיגנאז. פעילות אנזים זה גורמת לירידת רמת החומצה האמינית טריפטופאן במוח, לירידה דרמטית ברמת הסרוטונין והמלטונין במוח ולתחושה של דיכאון ומצב רוח ירוד.

עישון מפחית באופן ניכר את רמות ויטמין C בגוף. לוויטמין C תפקיד חשוב מאוד בייצור הורמונים אדרנליים, התורמים לתחושה טובה. רמות נמוכות של ויטמין C במוח עשויות לגרום לדיכאון ולמצבים היסטריים.

השפעותיו השליליות של קפאין על דיכאון:

אנשים השקועים בדיכאון נוטים להיות רגישים מאוד להשפעת קפאין. במחקר שנערך בקרב סטודנטים נצפה שיעור גדול של דיכאוניים בקבוצת הצורכים רמה גבוהה של קפאין, לעומת אלה שצריכת הקפאין שלהם הוגדרה נמוכה, ורמת ההישגים האקדמית של צרכני הקפאין הייתה נמוכה יותר. שילוב בין קפאין לסוכר מזוקק (סוכר לבן) משפיע לרעה על תפקוד המוח ועל מצבי דיכאון יותר מקפאין בלבד.

טיפול נטורופתי בדיכאון:

הגישה הנטורופתית לדיכאון (כמו גישתה לשאר המחלות) היא גישה כוללת (הוליסטית).

מטרתה לקבוע מהם הגורמים התזונתיים, סביבתיים, חברתיים ופסיכולוגיים המעורבים במחלה ואשר גורמים לדיכאון.

חסר ברכיבי מזון חיוניים יכול להיות גורם משמעותי בהידרדרות המצב הנפשי. להלן כמה רכיבי מזון שהיעדרם מהתזונה עשוי לתרום להופעת בעיות נפשיות ואשר תוספת שלהם לתפריט עשויה להיטיב ולהקל.

1. חומצה פולית וויטמין B-12

שני ויטמינים אלו, השייכים לקבוצת ויטמיני B, מתפקדים לבד או יחד בתהליכים ביוכימיים רבים.

מחסור בחומצה פולית הוא השכיח ביותר. במחקרים נמצא ש-35 אחוז מחולי הדיכאון לקו גם בחסר של חומצה פולית.

מחסור משמעותי וחריג בחומצה פולית התגלה גם אצל זקנים שפנו לקבל ייעוץ ועזרה פסיכיאטרית, לעומת חבריהם בני אותה שכבת גיל שלא פנו לייעוץ. התגלה שטיפול תרופתי בדיכאון היה יעיל יותר בתנאי שרמות החומצה הפולית היו מאוזנות.

2. ויטמין C

ויטמין C הוא רכיב חיוני לעיצובם של נירוטרנסמיטורים (חומרים האחראים על הולכה עצבית במוח ומשפיעים על מצבי רוח ותפקודים מנטליים) כמו סרוטונין ודופמין. נמצא שאנשים בתקופות דיכאון לוקים במחסור ב- BH4(נגזרת של ויטמין C). השלמות תזונה המכילות חומצה פולית וויטמיני C ו-B-12 משפיעות ומעלות את רמת הסרוטונין וה-BH4 ובכך מחזקות את המצב הנפשי ומונעות דיכאון.

3.      ויטמין B-6

במחקרים נמצאו אצל חולי דיכאון רמות נמוכות יחסית של ויטמין B-6. נשים שנוטלות גלולות למניעת היריון, או נשים שמקבלות טיפול הורמוני נוטות ללקות בחסר של B-6 (תוספת B-6 יכולה למנוע שינויים במצב הרוח בזמן מחזור). ויטמין זה חיוני לייצור נירוטרנסמיטורים מסוגים מסויימים.

4. נוגדי חמצון 

לנוגדי חמצון השפעה חיונית המונעת הרס של תאי הגוף ותאי המוח שנגרם מחשיפתם לרדיקלים של חמצן. קיימות עדויות על מעורבות חמצן וחמצון בנוזל הדם במקרים של הפרעות נפשיות. בנוזל השדרה של סכיזופרנים נמצאו תוצרים רבים המעידים על חמצון גבוה, ורמות מדאיגות של אנטי-אוקסידנטים אנזימטיים (SOD, גלוטטיון פרוקסידז וקטלאז).

5. חומצות אמינו 

חומצות אמינו הן אבני היסוד של החלבונים. יש להן תפקיד חשוב בתהליכים הביוכימיים של המוח. הנירוטרנסמיטורים - שיש להם כאמור השפעה על מצבי רוח ותפקודים מנטליים - עשויים מכמה חומצות אמינו; במיוחד פנילאלנין D.L (D.L PHENYLALENINE), L-גלוטמין (L-GLUTAMINE) ו-L-טירוזין (L-TYROSINE), המסוגלות לעבור במחזור הדם ולהשפיע על המוח.

6. L-גלוטמין GLUTAMINE

חומצת אמינו זו נהפכת במוח לחומצה גלוטמית, ועם גלוקוזה יחד הן משמשות מרכיב דלק עיקרי של המוח. חומצה גלוטמית מונעת רמות גבוהות של אמוניה ומאזנת את רמות הסוכר בדם, ויחד הן משפיעות על תפקודים קוגניטיביים.

לחומצה גלוטמית תפקיד חשוב בטיפול ובמניעה של היפוגליקמיה, ובהפחתת הכמיהה לסוכרים והתמכרות לאלכוהול. גלוטמין נחשב למשפר יכולת הלמידה והזיכרון ומחדד יכולת מנטלית.

7. לציטין וכולין 

כולין הוא תת-רכיב ממשפחת ויטמיני B והוא נמצא בלציטין של הסויה. קיים קשר בין רמות נמוכות של אצטילכולין ובין התפתחות מחלת אלצהיימר, פיגור, מחלת הנטינגטון ומניה-דפרסיה. תוספת כולין עשויה למנוע הידרדרות של המצב הנפשי, סניליות ואובדן הזיכרון. כולין משתתף במשימות מבנה דופנות תאי המוח ומגן עליו מפני נזקים בלתי הפיכים ומפני הידרדרות היכולות המנטליות בגיל המבוגר.

8. חומצות שומן מטיפוס אומגה 3, אומגה 6 ופוספוליפידים 

מחסור בחומצות שומן EPA, DHA משויך לדיכאון ולהפרעות נפשיות שונות. כל תא עטוף במעטה של חומצות שומן בצורת פוספוליפידים, הקובעים במידה ניכרת את גמישותה ותפקודה של מעטפת התא (ממברנה). גמישות הממברנה קובעת את יעילות התא ואת שמירתו של האיזון (הומאוסטזיס) בתא. חסר בחומצות שומן חיוניות מונע מהתא למלא את תפקידו ביעילות. חומצות שומן מסוג אומגה 3 הופכות את הממברנה לנוזלית וגמישה יותר. היות שהמוח הוא המאגר הגדול ביותר של פוספוליפידים, הגיוני שיש לגמישות הממברנות חשיבות עליונה במצבים נפשיים.

במחקר שנערך במרפאה לרפואה ותזונה מונעת באוניברסיטת כרתים ביוון, נראה שיש קשר הדוק בין דיכאון ובין רמת חומצת השומן DHA בדם. במחקר התבקשו 139 נבדקים לדרג את רמת הדיכאון שלהם, ואחר כך נבדקה רמת ה-DHA בדמם. נמצא כי לנבדקים שדירגו את עצמם כבעלי רמת דיכאון בינונית היו רמות DHA נמוכות באופן ניכר.

ד"ר בוריס נמץ, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית ומרפאת הדיכאון במרכז לבריאות הנפש באר שבע ואוניברסיטת בן גוריון, ערך מחקר בישראל, ובו ניכרת חשיבותה של חומצת שומן אחרת מסוג אומגה 3 (EPA) בטיפול בדיכאון. במחקר נבדקו 20 חולים בדיכאון חמור שלא הגיבו לטיפול האנטי-דיכאוני הרגיל. החולים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה שני גר' חומצת שומן ליום במשך ארבעה שבועות, נוסף על התרופה האנטי-דיכאונית; וקבוצה שנייה קיבלה תרופת דמה (פלסבו), נוסף על התרופה האנטי-דיכאונית. לדברי ד"ר נמץ, חומצת השומן סייעה להחלמה של שישה חולים (שהם 60 אחוז מהנבדקים) שקיבלו אותה, לעומת חולה אחד בלבד שהחלים לאחר שקיבל את תרופת הדמה.

השפעתה החיובית של פעילות גופנית על דיכאון וחרדות:

לפעילות גופנית השפעה אנטי-דיכאונית מתועדת ומוכחת. ספורט יעיל בהפחתת חרדות, בהעלאת הדימוי העצמי ובמניעת תחושה כללית של חולשה. במוחנו מיוצרים חומרים דמויי מורפיום, האחראים לתחושה של רוגע ושובע ולשינה טובה. חומרים אלו מכונים אנדורפינים. מצבי דיכאון צצים במצבים שרמת האנדורפינים נמוכה. פעילות גופנית מעלה את רמת האנדורפינים ועמה משתפר גם מצב הרוח. נכתבו לפחות 100 מאמרים שהראו את הקשר בין פעילות ספורטיבית להפחתת מצבי דיכאון (פעילות ספורטיבית איננה מומלצת במצבי דיכאון המלווים בחולשה קיצונית וכרונית).

סיכום:

אין ספק, לתזונה יש השפעה בעלת משמעות על בריאות הגוף והנפש. תזונה נכונה ובריאה יכולה לתרום תרומה מהותית לבריאות הפיזית והנפשית שלנו.

במצבי חולי רצוי כמובן לקבל ייעוץ מהרופא המטפל. האדם הנבון יאמץ לו את המשפט הסיני שטוען 'כשאתה צמא, מאוחר מדיי לחפור באר ולחפש מים'. על מנת לשמור על בריאות טובה ומצב נפשי מאוזן חשוב לאכול דרך קבע מזונות עשירים ברכיבי תזונה חיוניים או ליטול תוספי תזונה. אל לו לאדם לוותר על פעילות גופנית מתונה (הליכה של חצי שעה ביום והזעה), שכן היא אמצעי טוב ויעיל לשמור על בריאותנו. חשיבה חיובית והסתכלות אופטימית אל החיים (לראות את חצי הכוס המלאה) בלי ספק תורמות לאיכות החיים.

כל אדם הוא עולם ומלואו, ולכן חשוב ורצוי לקבל ייעוץ תזונתי נטורופתי גם כשבריאים, בעיקר כדי למנוע מצבים שבהם הגוף נחלש והמחלה תוקפת, כי אז יתקשה איש המקצוע המטפל להחזיר את החולה לקו הבריאות.